בלוג

הסוד של המעברים והשינויים

לפני כשבוע נפגשתי עם אמא צעירה, דאוגה ומפוחדת, עם דמעות בעיניים היא סיפרה כי אחד מהקשיים הגדולים ביותר שהיא חווה כאם קורה בכל פעם כשבנה

התארגנות הבוקר

הבוקר, אתו אנחנו מתחילים את היום שלנו אמור להיות רגוע, ונעים הרי יש לו השפעה על המשך היום שלנו. אבל אצלנו בבית ,הבוקר נראה כמו

הטקס במוצ"ש שמציל את השבוע

במשפחה שיש בה חברים עם הפרעת קשב וריכוז זה לא פשוט כל נושא הסדר, התכנון ובכלל ארגון הבית והחיים. הדינמיקה חוזרת לרוב על עצמה, אין

השדון הלא מוכר במוח ADHD 😈

מסתבר שבתוך מוח ADHD "גר" לו "שדון" קטן וממזרי כזה אחד שגורם לדעתו של הילד ושל אנשי ADHD להיות מוסחת, זה שגורם לו להתנתק ממה

לא כדאי לך להיות חברו שלו…..

זה סיפור שקרה לפני הרבה זמן, אבל למרות זה, הוא עדיין נשאר טרי אצלי בזיכרון, ועדיין מצליח לעורר אצלי מגוון רגשות של עלבון, צער עצבות

הדחיינות האינסופית שלה

הבת שלי המקסימה, הילדה הכי חכמה, מוכשרת מלאת החיות וזו אשר בולעת את העולם תרתי משמע נוהגת לדחות כל מה שרק אפשר. למעשה, אף פעם

הזעם שהפחיד אותי – חלק ב'

יש דבר אחד חשוב חשוב שלמדתי במהלך השנים הארוכות. אחרי הלמידה והניסיונות האינסופיים שלנו כהורים אני יכולה לומר ממש בבטחון מלא, אין קסמים וממש אין

דילוג לתוכן