התארגנות הבוקר

הבוקר, אתו אנחנו מתחילים את היום שלנו

אמור להיות רגוע, ונעים הרי יש לו השפעה על המשך היום שלנו.

אבל אצלנו בבית ,הבוקר נראה כמו סופת טורנדו,

או אולי יותר נכון כמו מערכה בשדה קרב.

כל יום מחדש היינו יוצאים מהבית מותשים, לחוצים חסרי אונים,

עם תחושת כשלון על תפקודינו כהורים.

אני יצאתי כמעט כל בוקר דומעת,

מסתכלת עם מבט מתגנב לשכנים וחושבת בלבי,

מה הם חושבים עלינו,

על זה שכמעט בכל יום אנחנו מרימים את הקול על ילדינו, שני ילדי ה-ADHD שלנו.

היה ברור לשנינו כי יש השפעה שלילית של הלחץ בבקרים על כולנו כמשפחה

אבל כמעט כל יום מחדש זה הרגיש בלתי נמנע,

היינו המאחרים הקבועים לבי"ס,

המנהלת נהגה לעמוד בכניסה לקבל את פנינו באמירה "שוב משפחת פילצקי מאחרת?"

אתם יודעים שבסקר שנערך בשנת 2015 בקרב הורים לילדי ADHD
נמצא כי

ובכלל נמצא כי הבקרים בקרב ילדי ADHD קשים פי 4 יותר ביחס לילדים ללא ADHD

ואם זה לא רק אצלי זה הופך את זה לקל???

לא ממש לא!!!

ואז, באחד מהימים החלטתי לקחת את זה כפרויקט חיי

קראתי, אספתי עצות עשיתי רשימות והתחלנו לשפר את המצב

אז מה עשינו?

זוכרים שהערכת זמן אצל ADHD בעייתית?

אז ערכנו רשימה של כל מה שנדרש לעשות בבוקר,
בדקנו כמה זמן לוקח לילדים ולנו לעשות כל דבר (צחצוח שיניים, אוכל להתלבש וכו')
הכנו רשימת דברים שנדרש לעשותם משלב הקימה מהמיטה (וגם זה כידוע לא פשוט) ועד היציאה לאוטו
הוספנו 15 דק' אקסטרה ויצאנו לדרך …..
מה זה אומר?
כינסנו את כולנו, את המשפחה והודענו לילדינו שכולנו מאחרים כל יום מחדש למסגרות הם לבי"ס ואנחנו לעבודה.
אז אנחנו עושים שינוי כי כך לא ניתן להמשיך, כולנו מתגייסים ועוזרים אחד לשני.
את ההכנות לבוקר התחלנו עוד בערב, ברוטינת הערב לפני השינה
כך שהתיק עמד מוכן, הבגדים נבחרו לפני, הגרביים והנעליים נבחרו,
זה כלל גם הזמנה של איזה סנדוויץ להכין לבי"ס
ואז אחרי שהכל מוכן ומתוקתק,
יש עוד טיפ אחד חשוב. עצמו את העיניים ותדמיינו לעצמכם את התנהלות הבוקר אצלכם בבית, לפי התמונה שעולה בזכרונכם, הכינו רשימה של הדברים אשר מלחיצים אתכם בד"כ ותמצאו להם פתרון . ככה תגיעו למצב של ארגון רוטינת בוקר מנצחת.