מסתבר שבתוך מוח ADHD "גר" לו "שדון" קטן וממזרי
כזה אחד שגורם לדעתו של הילד ושל אנשי ADHD להיות מוסחת,
זה שגורם לו להתנתק ממה שהוא עושה ולהיכנס למצב של "מחשבות נודדות"
פעמים רבות, עוד לפני שבתי אובחנה עם הפרעת קשב, במיוחד כשכבר הייתה
בוגרת יותר ולמדה באוניברסיטה, הייתי מסתכלת מהצד על אופן הלימוד שלה
ואם להיות כנה, זה מאוד הטריד אותי, ולמה לדבר בלשון עבר, זה עדיין מעסיק אותי
כילדה, נהגה מורתה בבי"ס היסודי לומר בכל אספת הורים, כל פעם מחדש
כי ילדה זו בוודאות תהיה סופרת. היא שוקעת לה בעולמות דמיוניים והיא מאוד יצירתית.
וכהרגלי כשמשהו מטריד אותי אני הולכת ומחפשת הסבר, תשובה והכוונה.
למה אני מתכוונת?
פעמים רבות חששתי ואני עדיין חוששת מאוד שזה יפגע בה, ביכולת שלה להתפתח וללמוד,
אני רואה איך זה מפריע לה בכל פעם מחדש. היא מתחילה ללמוד אך מפליגה לעולם אחר.
וכשזה קורה שוב ושוב ושוב, זה מאוד מקשה עליה.
ילדה מבריקה, עם יכולות עד השמיים אבל עם "שדון" הסחות שלוקח אותה ואת תשומת ליבה ומקשה עליה בריכוז וביכולות המדהימות שלה.
ואז גיליתי דבר מאוד מעניין,
בשנת 2001 קבוצת חוקרים בראשות פרופ' מרקוס רייקל (Raichle)
מאוניברסיטת וושינגטון, פרסמה את הממצאים שלה בתחום מחקרי המוח,
הם ציינו כי קיימת במוח, רשת אשר נקראת "רשת ברירת מחדל". המחקרים הראו שרשת עצבית זו (המורכבת מכמה אזורים במוח) פעילה דווקא כאשר המוח נמצא לכאורה במצב של "מנוחה" כלומר כשאינו עסוק בביצוע משימה כלשהי.
ואילו כאשר האדם עוסק במשימה שדורשת ממנו ריכוז, אותה "רשת ברירת מחדל" חדלה כמעט לחלוטין לפעול ומאפשרת לאדם להתרכז בביצוע המשימה.
כל זה קורה במצב רגיל, אבל…..
אצל ילדים ואנשים עם ADHD אשר סובלים מ"נדידת מחשבות"
רשת ברירת המחדל לא יורדת ברמת הפעילות שלה בעת ביצוע המשימות,
ואז מה שקורה זה שהיא כאילו "גונבת" את הריכוז והקשב של האדם מהמשימה,
אותה הוא צריך לבצע והוא מתחיל עם מחשבות אסוציטיביות, חלומות, זכרונות וכיוב.
לא רבים מודעים לאותה רשת אשר התגלתה במחקרים אלה אבל הקיום שלה
מסביר כנראה את אופן התפקוד במוח אצל ילדי ואנשי ה-ADHD.
נושא זה עדיין נמצא כיום במחקר במטרה לנסות ולהבין באופן מקיף יותר את דרך פעולתו.
כנראה שיש איזו תועלת גם במחשבות נודדות, כאלו שגורמות לנו "לברוח"
מהמשימה בה אנו עוסקים והן מאפשרות למשל
לראות קשרים בין נושאים שלכאורה אינם קשורים האחד לשני ובמילים אחרות
קוראים לזה יצירתיות.
כן אלו הם אנשי ה-ADHD, חסרי הקשב, והיצירתיים שה"שדון" ("רשת ברירת המחדל")
מסיטה את הקשב והריכוז שלהם.
הדרך היותר מתאימה להתמודד עם אותו "שדון" היא ראשית, להיות מודע לקיומו,
אפילו לתת לו שם, ואז בכל פעם שאתה "תופס" אותו,
לעשות תרגילי נשימה ברצף כמה פעמים ולהחזיר את עצמך לריכוז.
נכון, זה באמת לא קל, אבל זה שווה תרגול כי זה עוזר
ועם ילדים צעירים יותר, אני אוהבת לשחק את משחק "תופסת המחשבות"
ללמד אותם שבכל פעם שהם "תופסים" את "שדון המחשבות" אשר מתרוצץ אצלם
בראש, הם צריכים לעצור אותו ולא לתת לו להפריע להם.
איך? שוב ע"י תרגילי נשימה למשל
תרגיל 6-3-8-3
לקחת אוויר בשאיפה עמוקה לספור תוך כדי השאיפה עד 6
להחזיק את האוויר בפנים ולספור עד 3
לנשוף את האוויר החוצה ולספור תוך כדי הנשיפה עד 8
לחכות לספור עד 3
ולחזור על התרגול מספר פעמים.
לכו ל"תפוס" אותו ולמדו את ילדכם את המיומנות הזו.
