הבת שלי המקסימה, הילדה הכי חכמה, מוכשרת
מלאת החיות וזו אשר בולעת את העולם תרתי משמע
נוהגת לדחות כל מה שרק אפשר. למעשה, אף פעם לא עושה דברים בזמן,
ומה עושה אמא שרואה את זה מהצד ומתוסכלת, כן, הרבה פעמים כועסת.
כי זה מתסכל לראות את הילד המקסים שלך שמפספס דברים חשובים בגלל שהוא דוחה הכל.
ובאחת מארוחות יום שישי כשישבנו עם אמי, הסבתא של בתי,
הקשיבה אמא שלי לאחת מההרצאות מלאות הלהט שלי בעודי מנסה
להסביר לבתי למה הדחיינות שלה היא רעה בשבילה ומזיקה לה.
ואמא שלי, יושבת, מסתכלת עלי תמהה ואומרת לי, מה את רוצה ממנה,
היא בדיוק כמוך, לומדת מאמא שלה, היא לומדת מהכי טובים.
וואללה, היא לגמרי צודקת, שנים נהגתי לתרץ את כל הדחיות שלי
ב-1001 סיבות "מוצדקות" אבל אם מסתכלים על זה מבחוץ, זה ממש נכון.
גם אני כל הזמן דוחה דברים – אני מאוד נלחצת מזה, מודאגת אבל…. לא מוותרת וממשיכה לדחות
למה אנחנו עושות את זה?
ואני חייבת לגלות לכם סוד, אבל אל תספרו אותו,
העסק הזה של הדחייה מכניס אותי תמיד ללחץ של זמן,
כי אני חייבת להספיק את הדברים ברגע האחרון וזה מכניס אותי
לקצב עבודה מטורף,
אני מתמלאת באדרנלין ואנרגיה ואז עושה את זה מעולה.
תמיד דווקא בלחץ הכי גדול, אני שופעת ברעיונות ויצירתיות.
אז אחרי שהפכתי למודעת יותר, והפסקתי לדחוק בבת שלי, אבל לא לגמרי הפסקתי,
אני יודעת ומבינה למה זה קורה.
דחיינות זו אחת מהתכונות של אנשים עם ADHD.
ולמה זה קורה להם ?
ישנן סיבות שונות לדחיינות אשר נפוצה כל כך דווקא אצל אנשים עם ADHD
הדחיינות היא כמו קרחון. אנחנו רואים כלפי חוץ אדם שדוחה משימות אבל זה לא סתם,
יש לזה הרבה סיבות מתחת לפני השטח גם רגשיות וגם נוירולוגיות
מבחינה רגשית יש לא מעט קשיים המלווים אנשים המתמודדים עם הפרעת קשב
בגלל הקשיים משמלווים אותם, הם מרגישים
חשש שהם לא מסוגלים
פחד מכשלון
זה משעמם אותם
לא מסוגלים
ומבחינה הנוירולוגית קיימת רמת מוסחות גבוהה,
קשה להם עם התמקדות במטלה אחת. הם עוברים מדבר לדבר.
יש להם קושי בתפקודים הניהוליים למשל, לתכנן, לארגן, לעמוד בזמנים, להתחיל במשימה
ובנוסף, ישנם מחקרים רבים אשר מתייחסים לרמות הדופמין במוח.
הדופמין הינו מוליך עצבי (נוירוטרנסמיטר) אשר אחד מתפקידיו
הוא להעלות את המוטיבציה להשלמת משימות והוא חסר בקרב אנשים עם ADHD
אז זה לא סתם שזה קורה, זה בטח לא קורה מתוך זלזול בסביבה
או חוסר אכפתיות. זה חלק מהקשיים של הפרעת הקשב,
וכמובן שההיבט הרגשי המלווה לזה לא מקל ואפילו מטריד, מעציב ומתסכל.
זה לא כיף לדחות,
אתה משלם על זה מחיר,
בלחץ, בהיותך מוטרד, בפספוס של דברים ובכעס על עצמך,
המזל הוא, שכשאתה מודע לזה, ישנן דרכים מועילות
להניע ולעורר את המוטיבציה ולהפחית באופן משמעותי את הדחיינות שמשתלטת עליך.
