איך פספסנו את האבחון של בתי

נכון, תמיד אני מספרת על ילד ה-ADHD שלי

הילד שלנו כשרק שיצא מהבטן היה ברור שמשהו פה אחר. העניין הוא

שאצלו זה היה כל כך ברור ש"רק" היה צריך למצוא את השם להתנהגות שלו.

אבל אצל הבת  שלי?

זה היה כל כך אחר. ילדה שהכל אצלה היה כל כך אחר ביחס לבני,

מי בכלל חשד או חשב שלילדה הזאת יש הפרעת קשב וריכוז רצינית.

בבית הספר היא לא הפריעה בכלל, היא אפילו הייתה ילדה חולמנית

והמורה תמיד אמרה לנו,

הבת שלכם תהיה סופרת בעתיד, היא חיה בעולם משלה ומרחפת בו.

היא מעולם לא הפריעה בכתה, אז איש לא התייחס לזה כאל בעיה.

בנוסף, הציונים שלה תמיד היו טובים מאוד

בכתה היא פשוט הייתה שקטה ומוסחת ויותר מהכל ידעה להסתיר באופן מושלם

את הקשיים של הארגון, ושל הלמידה העצמאית.

רק בבית היו לפעמים רמזים, שמשהו בכל זאת אחר, רק שלא הבנו אותם

הוויסות החושי, והוויסות הרגשי היו לפעמים בולטים, ואנחנו כזוג

צעיר, וזוהי בתנו הבכורה, ועוד בעולם שבכלל לא ידע אז על השוני שקיים

בהפרעת קשב בין בנים ובנות, פשוט לא חשבנו שיש איזו שהיא בעיה.

 אבל הילדה גדלה, סיימה תיכון בהצלחה עד שהיא הגיעה לסביבה

שדרשה ממנה יותר ממה שהיא יכלה לתת.

בהתחלה באמת שלא הבנו, איך ילדה כל כך חכמה ומוכשרת לא מצליחה

לעשות דברים כל כך פשוטים כמו להצליח בלימודים האקדמיים.

ואז יום בהיר אחד, בעודי קוראת מאמר חדש שיצא על מחקר אשר עוסק בהשוואה בין

בנים ובנות עם הפרעת קשב,  בום נפל לי האסימון.

לילדה שלי יש הפרעת קשב וריכוז.

אצל בנות הסימפטומים מחמירים פעמים רבות דווקא בגיל ההתבגרות,

וזה בולט אצלן הרבה יותר בתפקודים הניהוליים . למשל בקשיי התארגנות,

קושי לתכנן ולעשות לבד עבודות ועוד.

מסתבר שבנות נוטות להציג פחות קשיים מוחצנים, האבחון אצלן נעשה הרבה יותר מאוחר

חלקן סובלות מבעיות מופנמות הקשורות ל-ADHD כגון קשיים חברתיים,

דימוי עצמי נמוך ועוד

מחקרים שנעשו בעיקר בעשור האחרון, מלמדים כי 

 הפרעת הקשב קיימת אצל בנות באותה שכיחות כמו אצל בנים אבל אצלן

התופעות קצת שונות, והאבחון מתאחר בעיקר כי הן שקטות הרבה יותר.

מהניסיון שלי עם בתי ואחרי הרבה רגשות אשם,
הלקאה עצמית על כך שלא מספיק הבנו שיש בכלל בעיה,

אני יודעת כמה חשוב לפתח מודעות להבדלים שבין בנות לבנים, בנושא ADHD

הסימנים שונים, הנראות הרבה פחות עוצמתית וקשה יותר לאבחן אותן.

אבל אם אנחנו יודעים שיש שוני,
וכשאנחנו לומדים להכיר ולזהות את ההבדלים בין המינים,

אנחנו יכולים להושיט לבת שלנו יד ולעזור,

משום שאבחון מוקדם חוסך הרבה עוגמת נפש, קשיים ומאבקים

ויותר מהכל?

לחסוך האשמות חוזרות ונשנות  כלפי הילדה על כך שהיא פשוט לא מתאמצת,

היא מתאמצת ועוד איך, אבל פשוט יש לה ADHD והיא צריכה עזרה

בפוסט אחר,

איך אפשר לזהות את ההבדלים בין בנים ובנות