אני זוכרת עוד מימי ילדותי כתלמידת בי"ס, תמיד היה בכל כתה,
איזה ליצן תורן, אחד כזה שתמיד דואג לצחוקים שבכתה, זה שמשתטה וכולם נהנים וצוחקים.
אבל אני גם זוכרת את התחושה שתמיד הרגשתי בתוך ליבי וידעתי
שלמרות שאני נהנית מההשתטויות שלו,
אני יודעת ומבינה שמשהו לא לגמרי בסדר כשזה קורה,
כלומר, במילים אחרות באינטואיציה הבנתי שזה לא סתם שהוא בוחר להתנהג כך.
לימים הבן שלי גדל והיה לפעמים לובש את כובע הליצן, זה שמחקה מורים,
עושה צחוקים ו"קונדסויות".
זכור לי במיוחד סיפור אחד שבאותו הזמן צחקנו אבל היה ברור לי שהוא בא ממקום
בעייתי. הנער החמוד ישב בשיעור בו לימדה את כתתו מנהלת ביה"ס.
היא הודיעה כי לא מדליקים את המזגן בכתה, ובני? החליט משהו אחר.
בכל פעם שהיא הסתובבה ללוח לכתוב הוא קפץ והדליק את המזגן.
וכך במשך 4 פעמים כל פעם לאחר שכבתה את המזגן והסתובבה ללוח לכתוב
הוא קפץ והדליק אותו שוב מבלי שהיא הצליחה לגלות מיהו אותו לץ אשר
עושה ממנה צחוק. הכתה מיותר לציין, צהלה וגעתה בצחוק גדול.
אחרי הצחוק הראשוני, והשיחה שעשיתי עמו
ואחרי הברור שהתקיים עם מנהלת ביה"ס בנוכחותנו לאחר שהוא נתפס,
היה ברור לי שמשהו לא בסדר.
נכון שלילד יש חוש הומור, וזה נחמד וטוב ויפה אבל הרגשתי שזה בא
לכפות על משהו, אולי להסתיר משהו, אולי לנסות לרמוז על מצוקה
והעניין בהחלט הטריד אותי. מספיק כדי לקרוא ולחפש תשובות לפשר העניין.
ומסתבר שיש,
אז מי ומה זה ליצן הכתה?
זהו אחד מהילדים של כל אחד מאיתנו אשר מרבה למשוך תשומת לב
הוא מתנהג באימפולסיביות, עושה מה "שבא לו" וככה זוכה להיות במרכז,
להיות זה שמארגן את הצחוקים בכתה ולכאורה מרוויח אהדה מחברים
אז ברור שזה לא סתם, זה "עוזר" לו ב:
- לברוח מהבעיות שעמן הוא צריך להתמודד (קושי בריכוז, שעמום, היפראקטיביות ועוד)
- ככה זה מאפשר לו להחביא/לחמוק מההתחייבויות שלו
- ככה הוא גם יכול להסוות את החולשות והקשיים שלו
- זה מרגיש הרבה יותר טוב להצחיק אחרים במקום שיצחקו עליו במיוחד כשהחברים נהנים מזה
- ובסוף, זוהי דרך "טובה" להתחמק מביקורת של הסביבה
הבעיה היא שהרבה ילדים לוקחים את זה רחוק מידי,
הם מקבלים תשומת לב שלילית
ובנוסף, לא באמת מתמודדים עם הבעיות אשר מביאות אותם לליצנות
אז מה עושים?
אין קסמים (כרגיל) אבל כן יש כמה דברים חשובים אתם אנחנו יכולים להתחיל,
- מעורבות שלנו כהורים, הקשבה לילד יכולה לעזור לנו להתקרב אליו
ולהבין איפה הקשיים הגדולים שלו ושם לנסות ולעזור לו - ואיך נתקרב אליו? נקשיב ונשאל שאלות פתוחות כדי לעודד אותו לשיח
למשל,
– עם איזה חברים שחקת היום בהפסקה ומה שחקתם?
– מה היה הדבר הכי טוב שעשית היום בבי"ס?
– מה היה הדבר הכי מעניין שהמורה אמרה היום?
– מה הכי הרגיז אותך שהיא אמרה? - תקשיבו לו, תלמדו, תשתפו את המורה, ודברו עמה כדי לעבוד בשיתוף פעולה שיעזור לילד שלך
והכי חשוב,
- חפשו יחד אתו את החוזקות שלו ותטפחו אותן
- עזרו לו לשפר את הבטחון העצמי, הרבה חיזוקים, מילים חמות, אהבה
- מצאו יחד אתו פעילות שעושה לו טוב ותחזקו אותה באמצעות חוג, או בצורה אחרת
אז נכון שזה לא מספיק אבל זוהי התחלה,
זכרו שכשהוא מככב כליצן ולנו זה מכאיב לפעמים לראות את זה מהצד כהורים
זה סימן בשבילכם שצריך לברר ולהיות שם ולעזור לו
